המדריך לכתיבת ראשי פרקים

עיצוב וניסוח נכון בכתיבת כל אחד מהפרקים מקדם אתכם לעבר הרעיון שברצונכם להעביר ובעיקר ממקד בתוכן שבו אתם אמורים לטפל ולמסקנות שאליהם אתם שואפים להגיע בסופו של דבר.

לפני שניגשים לכתיבת העבודה חייבים לתכנן את ראשי הפרקים והסעיפים שמהווים את שלד העבודה. כמו בתכנון של בניין רב קומות אם לא יהיה לנו את השלד הוא יקרוס ולא יחזיק מעמד, לכן אסור להקל ראש בבחירתן של הנושאים שעליהם ידונו הפרקים בעבודה.

אז מה זה ראשי פרקים ?

כתיבת ראשי פרקים עבור רוב הסטודנטים זה החלק הקשה ביותר וזאת מכיוון שחלק זה דורש את המתווה הנכון לעבודה והבנתו עוד לפני התחלת הכתיבה של העבודה. בעבודה סמינריונית נדרשים בין עשרה לשמונה פרקים ועבודות קטנות יותר כוללות בין חמישה לשלושה. כל ראש פרק מהווה תת נושא שאותו אמורים לפתח ולהרחיב וכל אחד מהפרקים מתעסק במישרין או בעקיפין בשאלת המחקר שעליה אמורים לענות. דוגמא לראשי פרקים: אם שאלת המחקר היא “מהו הקשר בין דפוסי הגלישה באינטרנט לבין התמודדות עם פרידה” אז ראשי הפרקים יהיו: סקירת ספרות, התמודדות עם פרידה, דפוסי גלישה באינטרנט, הקשר בין דפוסי הגלישה באינטרנט לבין התמודדות עם פרידה, השערות מחקר.

חיפוש מקורות לפי ראשי פרקים למאמר

השלב המהותי ביותר בעבודת המחקר שלכם הוא חיפוש מקורות המידע. חיפוש המידע דורש דיוק רב ושעות רבות בספריה ובאתרי האינטרנט, על מנת למצוא את החומר שאותו אתם מחפשים.

כאשר אנו לא מחלקים את העבודה לפרקים וישר מחפשים מידע אנו עלולים למצוא את עצמנו בחיפוש אינסופי, כי כמות הידע עצומה וברגע שאין מיקוד לגבי כל פרק ועיסוקו אנו מחפשים “מחט בערמה של שחת”. חלוקת העבודה לראשי פרקים תמקד אותנו בנושא העבודה ותאלץ אותנו לערוך סינון נכון וברור יותר של חומר הקריאה הרלוונטי וכך נענה על שאלות קטנות וממוקדות יותר שאט אט בצורת משפך תימצא הדרך אל המסקנות המיוחלות.

ראשי פרקים לסמינריון מהווים תשובה חלקית לשאלת המחקר

שאלת המחקר שעליה אתם מעוניינים לענות מבוססת בראש ובראשונה על העניין האישי שלכם לענות עליה. שאלה אחת מהותית ודי גדולה שעליה אתם מחויבים לענות בשלושים עמודים כתובים, ולכן התשובה היא כדי לצאת מזה בשלום היא: ראשי הפרקים. ראשי הפרקים מעצבים את גבולות השאלות וכך אתם יכולים לשאול שאלות קטנות שעליהן אתם דנים בכל פרק. כל ראש פרק ידון בשאלה קטנה שעליה אתם משיבים וכך תגיעו בזהירות ובנחישות לתשובה הגדולה שהעלתה שאלת המחקר שלכם. אז נכון, לפעמים אנחנו מבזבזים זמן יקר בחשיבה על ראשי הפרקים, אך זהו שלב הכרחי שבו אתם חייבים לסמן ולדייק את העבודה.

הנה לפניכם שלבי עבודה שיעזרו לכם לגשת לטיפול בבניית ראשי הפרקים ואופן ניסוחם:

א. שלב ראשון – לרשום נקודות עיקריות שאליהן תתייחסו בעבודה

לאחר שאספתם את המידע הרלוונטי עבור העבודה. סיכמתם והדגשתם מתוך המקורות את החלקים הרלוונטיים לעבודה שלכם אתם ממשיכים לחלץ את החומרים הרלוונטיים ביותר שיעזרו לכם להוכיח את הטענות שעלו. עדיף שיהיו בין 13-9 נקודות כאלה. רשמו אותם לפניכם וצרו אוסף של נקודות הקשורות לנושא הספציפי שעליו אתם מתכוונים לענות.

ב. שלב שני – מיון הנושאים

לאחר שחילצתם ממאמרים, ספרים או אתרי אינטרנט את אותן נקודות רלוונטיות לעבודה אתם אמורים להרכיב את ראשי הפרקים של העבודה וזאת תעשו על ידי קריאה נוספת של הנקודות ובחירה ממוקדת של נושאי העל שאליהם אתם יכולים להכניס את כל הנושאים האחרים. נושאי העל יוצגו בשמות הפרקים ולכן חשוב שיהיה להם קשר ישיר לטענה ולמה שאתם מבקשים להוכיח. צרו שלושה או ארבעה נושאי על כאלו שאליהם תנקזו כל אחת מהנקודות שבהן בחרתם כרלוונטיות ביותר.

ג. שלב שלישי – טיוטה של ראשי פרקים

בשלב האחרון לוקחים את פרקי העבודה שבחרתם לפי נושאי העל ואת הסעיפים השונים שנמצאים בהם ומהם אפשר לגזור את נושאי הפרקים והסעיפים הדרושים.

ד. שלב רביעי – סיכום ומסקנות

מומלץ לעבור על הניסוחים של שמות הפרקים והסעיפים כדי לזהות ולדייק את הדברים לשאלת המחקר, אבל גם אם זו לא הטיוטה הסופית שלכם אפשר להתחיל את הכתיבה במבנה שהגיוני מבחינתכם ויחד עם התקדמות העבודה ליצור דיוק תוך כדי שינוי הניסוחים, מיקום הפרקים וכו’.

לסיכום

ראשי פרקים פירושם חלוקה נוחה וברורה יותר לתתי הנושאים של שאלת המחקר הגדולה בעבודת הסמינריון. מטרת ראשי הפרקים ליצור עבודה נוחה וידידותית שעוזרת לכותב ומאוחר יותר לקורא ליצור מתווה ברור שבו דנים באופן יסודי על שאלת העבודה ועל האופן שבו הגיע הסטודנט למסקנותיה.