כל מה שרציתם לדעת על תקציר לעבודה אקדמית

תקציר לעבודה אקדמית מופיע בתחילתה של כל עבודה מחקרית, מגיע לאחר הדף שפותח את העבודה ונמצא בינו לבין הדף שמציג את תוכן העניינים. אורך התקציר הוא בין 1/2 עמוד לעמוד שלם והוא אמור לתת לנו תמונה מלאה על העבודה ועל הממצאים השונים שעלו ממנה.

מה זה תקציר ?

תפקידו של התקציר בעבודה מחקרית הוא לתת לקורא המוגבל בזמן את היכולת להבין האם שווה לו לקרוא את המאמר עד סופו ואם נכון לו להתעמק בנושא שעליו מדובר, כדי שחס וחלילה לא ירצה לעבור לאחר קריאת התקציר למאמר אחר.

כתיבת התקציר מחייבת מיקוד בנקודות מרכזיות וחשובות בעבודה ומטרתו ליצור חיבור תמציתי ומהודק לרעיון המוצג וממצאיו.

כתיבה נכונה של התקציר תכלול את מטרותיה, שיטת המחקר שנבחרה, הכלים המחקריים שבהם השתמשו, הממצאים החשובים שעלו והמסקנות שהוסקו, וכל זאת כדי לייצר פתיח לעבודה שימשוך את העין לקריאה ויציג דרך ברורה ואפקטיבית לעבודה ובעיקר בהירות למי שכתב אותה.

איך כותבים תקציר לעבודה אקדמית ?

הנה לפניכם מספר נקודות שחייבות להימצא בכל תקציר טוב:

1. מטרת העבודה – הרעיון המרכזי של עבודתכם או שאלת המחקר שסביבה אתם כותבים את העבודה חייבת להופיע כבר בפסקה הראשונה, כדי למשוך את עין הקורא ולעניין אותו במה שאתם עתידים לחקור. זה יוצר סקרנות, עניין ובעיקר צורך להמשיך ולקרוא את העבודה שלכם. כשתציגו את מטרת העבודה תוכלו לסלול דרכה את המתווה שלה ואת האופן שבו אתם מתכוונים לענות על השאלה שהצפתם בתחילתה. סידור נכון של מטרת העבודה יעזור לכם לארגן שלד בהיר לתקציר, ולכן אל תקלו ראש בבנייתו.
2. שיטת מחקר וכלים מחקריים – קיימים כלים שונים שבהם ניתן לבסס את טענותיכם. זה יכול להיות מחקר אמפירי המבוסס על עובדות מהשטח או מחקר עיוני המתבסס על עיבוד וארגון מקורות מידע כמו: ספרים, ארכיונים, אינטרנט וכו’. לכן, חשוב לדעת מה הם הכלים שבהם תשתמשו: האם זה יהיה ביסוס לפי תצפיות, שאלונים, ראיונות עומק, ניסויים, קבוצות מיקוד או ניתוח תוכן ? ברגע שתדעו מה סוג המחקר שלכם והכלים שאיתם תעבדו תוכלו להציגם כבר בשלב התקציר, כדי שהקורא יבין את שיטת העבודה שלפיה עבדתם.
3. אוכלוסיית המדגם – אם עבודת המחקר שבה עסקתם שילבה אוכלוסיית נבדקים אז חשוב להציג את כמות האנשים שנבדקו ולאיזו קבוצת גיל היא שייכת, מאפיינים דמוגרפיים שקיימים, האם מדובר בגברים או נשים, שניהם ביחד ? או כל פרט שיכול למקד את הקבוצה שתהיה רלוונטית כמה שאפשר לשאלת המחקר.
4. ממצאים חשובים – לקראת סוף התקציר חשוב לציין את הממצאים שעלו במהלך המחקר ומה היחסים של הכותב לממצאים אלו.
5. מסקנות – במקרה של הסקת מסקנות ברורה של כותב המאמר אפשר למנות את אותן מסקנות בסוף התקציר, כדי שהמסקנות יהדהדו לקורא במהלך הקריאה ויזמנו אותו להמשיך לקרוא ולהתעמת עם אותן מסקנות שהכותב מנסה להוכיח. במקרים מסוימים כשבהם אין הממצאים תואמים להשערות המחקר של הכותב יוכל לחזור בו בשלב הפרקים ולציין כי הסיק אחרת. זה מקובל ואף רצוי אז אין מה להסס.

טעויות נפוצות בכתיבת תקציר שכדאי להכיר.

בבואכם לכתיבת תקציר לעבודת המחקר שלכם כדאי שתדעו, כי ישנן טעויות רבות שאפשר להיתקל בהן כמו: תקציר שהוא לא בדיוק קצר, אלא ארוך במיוחד ולכן אם חציתם את קו העמוד הראשון חשוב לחזור אחורה, להוריד משפטים ולדייק אותו עוד טיפה. דבר נוסף שדי נפוץ אצל סטודנטים הוא השמטת פרטים קריטיים הקשורים למיקוד האוכלוסייה שאותה הם בוחנים, מאפייניה הייחודיים, שיטת המחקר שאולי לא מתאימה במדויק לסוג העבודה וכו’.

וכמובן, הכנסת אזכורים שלא כדאי להכניס בשלב זה לעבודה כמו ציון שמות של מחברי המאמרים שבהן אתם מתכוונים להיעזר להוכחת טענותיכם. זכרו כי תוכלו להשתמש בכל אלו רק בשלבים שמגיעים לאחר מכן בפרקי המבוא והדיון.

לסיכום

חשוב לזכור, כי כתיבת תקציר לעבודה סמינריונית מהווה שלב חשוב, קריטי ובסיסי בכתיבת תקציר לעבודה סמינריונית ולעבודה אקדמית באשר היא ומטרתו לציין בנקודות את עיקרי העבודה וכל זאת, על מנת למשוך את הקורא לקריאה קולחת ומסקרנת שתבהיר את הנושא הנחקר באופן מסקרן וידידותי, שתציג את הדרך שבה המחקר נערך והמסקנות המרכזיות שעולות ממנו.

התקציר יפרט את שלבי העבודה באופן כרונולוגי ויזכיר את הממצאים והמסקנות העיקריים, כדי שהקוראים יבינו אם זה בכלל נושא שמעניין אותם לקרוא ? אם המבנה שהוא מציג ברור ומסקרן מבחינת ממצאיו ואם הוא ממוקד ולא מסורבל. שאלות קריטיות לכל קורא מאמר באשר הוא קורא.