אחריות המדינה בתחום הנזיקין בגין פעילות מלחמתית

תקציר העבודה:

עבודה זו תבחן את אחריות המדינה בתחום הנזיקין בגין פעילות מלחמתית ובמבט השוואתי למדיניות ארצות-הברית ואנגליה בנושא. בעבודה זו ננתח ונשווה את קווי הדמיון והשוני בין מדיניותה של ישראל ומדיניות ארה"ב ואנגליה. במהלך העבודה נבחן את החקיקה והפסיקה בנוגע לפעילות צבאית של ישראל בעזה ובשטחים בכל הקשור לדיני נזיקין ונשווה זאת לנעשה בארצות הברית ובאנגליה. בתי המשפט בישראל דנים זמן רב בתביעות נזיקין של כנגד מדינת ישראל בגין פעילות מלחמתית. יש לציין כי פעילות זו נחשבת כדבר הנצרך וכי החוק הישראלי מגן על מבצעי הפעולה, כמו כן על שולחי הפעולה. עו"ד חוסין אבו חוסין מציין במאמרו כי התובעים הינם משני צידי המתרס הן יהודים והן ערבים. במהלך עבודה זו נציין תביעה מפורסמת של תושבי השטחים : ע"א 5964/92 בני עודה נ' מדינת ישראל פ"ד נו(4) 1 ,4. והן תביעה של תושבת ישראל כנגד הרשות הפלשתינית: ת"א(מחוזי, י ם- ) 2538/00, אירנה ליטבק נוריץ נ' הרשות הפלשתינית תק- מח 2003 (1), 4968. תחילתו של נושא סבוך זה בין ישראל-פלשתין הגיע מיוני 1967 כאשר מדינה ישראל השתלטה על הגדה המערבית ועל רצועת עזה. לאחר הרגעת הרוחות באזור החלו ליצור מערכת היררכית שלטונית וחוקתית המבוססת על השיטה המשפטית המקומית. השטחים הללו היו תחת פיקוח של מושל האזור מטעם צה"ל אשר היה אמון על הסדר והביטחון בשטח זה. לפי התפיסה הבין לאומית השטחים הללו מוגדרים "תפיסה לוחמתית". הביסוסים לטענות לפיצויים כנגד מדינת ישראל היו מעוגנים בחוק הנזיקין שאומר בסעיף השלישי עוולה והזכות לתרופה. מבוא אחריות המדינה בנזיקין בגין פעולות מלחמתיות איו"ש עזה סיכול ממוקד משפט משווה ארצות-הברית אנגליה אוסטרליה סיכום רשימת מקורות