תאור העבודה:
במסגרת עבודה סמינריונית זו ברצוני להתחקות אחר הלגיטימיות המוסרית של השימוש בהעדפה מתקנת בשוק התעסוקה בראי גישות שונות של צדק כלכלי וחברתי. כיצד גישות הצדק השונות מתנגדות או מצדיקות את התביעה להעדפה מתקנת בשוק התעסוקה ? מה הם היתרונות והחסרונות הסיכונים וההזדמנויות ביישום בפועל של דרישות "העדפה מתקנת" של קבוצות מיעוט מופלות בהתבסס על מקרה הבוחן של שוק התעסוקה בישראל ? ציון עבודה :97
תקציר העבודה:
במסגרת עבודה סמינריונית זו ברצוני להתחקות אחר הלגיטימיות המוסרית של השימוש בהעדפה מתקנת בשוק התעסוקה בראי גישות שונות של צדק כלכלי וחברתי. כיצד גישות הצדק השונות מתנגדות או מצדיקות את התביעה להעדפה מתקנת בשוק התעסוקה ? מה הם היתרונות והחסרונות הסיכונים וההזדמנויות ביישום בפועל של דרישות "העדפה מתקנת" של קבוצות מיעוט מופלות בהתבסס על מקרה הבוחן של שוק התעסוקה בישראל ?
שיטת המחקר בעבודה זו הינה עיונית תאורטית ותתבסס על סקירת ספרות הכוללת בעיקר מאמרים היסטוריים ועדכניים שנכתבו במרוצת 20 השנים האחרונות הרלוונטיים לנושא העבודה.
פרק 1 מבוא
בפרק 2 אציג את המושג "העדפה מתקנת" בשוק התעסוקה , אלו קבוצות באוכלוסייה זכאיות להנות ממדיניות זו ? מהם השיטות ליישום המדיניות?. אבצע סקירה היסטורית של התפתחות מדיניות זו במדינות נבחרות בעולם המערבי. בהמשך אציג את הטיעונים בעד ונגד המדיניות.
בפרק 3 אציג גישות צדק נבחרות ובאיזה אופן הן תומכות או מתנגדות למדיניות "העדפה מתקנת" .
בפרק 4 אבצע סקירה היסטורית פוליטית וחברתית של הסיבות שהביאו לאימוץ מדיניות "העדפה מתקנת" בשוק התעסוקה הישראלי בהמשך אציג את ההתפתחות המשפטית של מדיניות זו בישראל במהלך השנים ולבסוף אציג את היישום בפועל של המדיניות כלפי קבוצות האוכלוסין הייעודיות את תוצאות המדיניות ואת ההשלכות החברתיות כלכליות הנובעות מיישום מדיניות זו.
בפרק 5 אדון במקרה הבוחן הישראלי ואבדוק האם הפעלת מדיניות "העדפה מתקנת" בשוק התעסוקה היא צודקת ומוסרית לאור התוצאות וההשלכות של מדיניות זו.
בפרק 6 אבצע סיכום הכולל התייחסות לשאלות המחקר ודעה אישית.
עבודה זו עוסקת בעיקר בהיבטים של צדק ומוסר חברתי , ובהשלכות החברתיות כלכליות של מדיניות "העדפה מתקנת" בשוק התעסוקה. נושא סקירת התקצוב הכספי המיועד למימון ממשלתי של תוכניות "העדפה מתקנת" ,אינו נכלל במסגרת עבודה זו. אף על פי שקביעה והקצאה של תקציב כזה הוא קריטי להצלחת מדיניות זו. וזאת מכיוון שקביעה וחלוקת תקציבים ממשלתיים מתבצעת ברוב הפעמים על בסיס אינטרסים פוליטיים ומאבקי כוח ,ולאו דווקא מתוך אינטרסים של צדק חברתי או מוסר.